לנסות לבטא במילים רגשות רבים כל-כך
לסדר בתבניות ולהגדיר
תחושות אשר זורמות בכל גופי,
היכן שאני מדמה את הלב
את הנפש
והיכן שכואב ולוחץ ביניהם
לשם מה?
למען יופי?
עצום, מלא כל-כך,
אך ריק
לעומת גודש התחושות
לשם מה?
כדי לנסות ולהפוך זאת למוחשי
כדי להשאיר סימן וזכר
ושלא ידהה לגמרי כשייגמר
ויתחלף.
כמו סם,
אינני יודעת, אף-פעם, האם זה
טוב בעיני או רע
רק ממשיכה,
כותבת מחשבות,
בלי מחשבה על תכלית המעשה,
וגם אלו הנן רק מילים.