יש לי חברה שקוראים לה מציאות, אבל אני קוראת לה מצי.
יש לה זוויות פנים משתנות, פעם היא יפה ולפעמים אנשים אומרים:
"המציאות הזאת כ"כ מכוערת"...
מה שהכי נורא זה הריח שלה. המציאות מסריחה.
גם על זה הרבה אנשים יסכימו.
במציאות יש גם כמה דברים טובים.
סה"כ מציאות היא מציאותית.
מציאות מרגישה שהיא עושה רע לאנשים, אז היא הלכה להתבודד.
בפינה היא ראתה את גורל; יושב, מחכה, וחושב את מי כדאי להפגיש
עכשיו...
מציאות התחברה עם גורל.
למציאות ולגורל הכי קל להתחבר עם אנשים מיואשים.
אבל מציאות היא החברה הכי טובה שלי. אני לא רואה במציאות יופי
או כיעור, חשוב לי רק להבין אותה.
אנשים אמרו לי להתרחק מהמציאות הזאת.
אני לא הסכמתי. אני אף פעם לא בורחת. אם בא לי -
אז אני מודיעה.
מסכנה מציאות ... כמה ברחו ממנה...
כשמכירים אותה לעומק היא לא כ"כ נוראה, פשוט צריך לחיות אותה.

למדתי לא לשנוא את המציאות שלי.