[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רתם קיני
/
סתם דיכי

אז את יושבת מול המחשב, ובא לך להשתפך. לדבר, ולדבר, בלי
שמישהו יענה. את נכנסת לבמה, שמה את הדיסק של משינה. את אוהבת
את משינה, הם מרגיעים. מוזיקה טובה, אפילו אבא מדי פעם מקשיב.

יש לך הרבה מה להגיד. דברים כאלה שאת חושבת עליהם כל הזמן, אבל
אין להם קשר לכלום. כמו מילים בשיר שלשלמה ארצי, שבחיים שלי לא
הצלחתי להבין אותו.
דברים שאת מתה שיידעו, ואין איך לספר.
איך שאת תמיד חושבת על סבתא שלך, אפילו שהיית רק בת 5 כשהיא
נפטרה. שלא עובר יום שאת לא חושבת עליה, לפחות לשניה. או על
דוד שלך, שנפטר לפני ארבע שנים, ומאז הצלחת לבוא רק פעם אחת
לאזכרה כי זה בא לך בצורה כזאת פתאומית, התאונה... שאת תמיד
מרגישה אשמה, שלמרות שאת יודעת שלא יכולת לעשות כלום תמיד יש
את ההרגשה הזאת של 'מה אם הייתי קמה שניה מוקדם יותר בבוקר,
אולי זה לא היה קורה' ואת נזכרת בחיבוק שלכם, בפעם האחרונה
שראית אותו. וזה לא שהייתם כל כך קרובים אפילו.
ואת חושבת על בריטה, שהיא הסיבה שאת חיה, ועל זה שלא ראית אותה
כבר שלוש שנים, או שזה כבר יותר? שאת אוהבת אותה יותר יותר עם
כל רגע שעובר, וכשהיא מספרת על החבר החדש שלה את לא יכולה שלא
להרגיש קצת קנאה, ולקוות שזו היית את במקומו.
ועל זה שאת לבד, ורוצה לא להיות. אבל בכלל אין לך כח למערכת
יחסים.או שאת רק אומרת את זה לעצמך כדי שלא תרגישי כל כך
גרוע?
נמאס לך לשקר לעצמך.
נמאס לך לשקר לכולם.
נמאס ל להיות לבד, נמאס לך להיות ביחד.
ואז את מרימה את העיניים מהמסך, ואת רואה שהעצב קצת עבר, את
כבר לא כל כך בדיכי כמו שהיית.
אולי זה לא כל כך נורא...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתמול שכבתי עם
ידידה שלי במיטה
(באופן אפלטוני,
סוטים), ואני לא
זוכר מה היא
עשתה או אמרה
שגרם לי להגיד:
"וואו! זה צריך
להפוך לסלוגן
בבמה!"

היא לא הבינה
אותי, כי היא לא
יודעת מה זה
הבמה.

אתם לא מבינים
אותי, כי אתם לא
יודעים על מה
חשבתי.

רק בתוך ראשי,
מצויות שתי
פיסות המידע
הללו. אני היחיד
שמבין. זין לכם!
הא הא!

- האגואיסט


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/02 22:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רתם קיני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה