פעם בכיתה, בעיניים מקוות
דימית אלייך איך אבוא
בחוזקה וגם ברגש
כיאה לאהובות

זכרון וחיוך ותו-לא
ורק פריחת החרובים
נשאף מלוא ריאות.
וכמו נרות בחג תהיי
לא לגעת רק לראות

זאת בית הספר לא לימדני
אך הבנתי  העיקר-
כי בעולמך הקר
לי תמיד יהיה הזול
מה שלך יקר

ומה שלך חינם
יעלה הוא לי ביוקר
במסגרת מהודרת
את תמונה מהעבר

-זה רק נראה יקר, זהב שוטים- לי את אומרת
-זו אשליית קוסמים-
אך לא את היא זו
שאת החודש לא גומרת.

מרוצות יתנוססו פנייך
על אלפי שלטי חוצות
אז אשלח חיוך אלייך
לי את תשלחי קריצות