פעם בכיתה, בעיניים מקוות
דימית אלייך איך אבוא
בחוזקה וגם ברגש
כיאה לאהובות
זכרון וחיוך ותו-לא
ורק פריחת החרובים
נשאף מלוא ריאות.
וכמו נרות בחג תהיי
לא לגעת רק לראות
זאת בית הספר לא לימדני
אך הבנתי העיקר-
כי בעולמך הקר
לי תמיד יהיה הזול
מה שלך יקר
ומה שלך חינם
יעלה הוא לי ביוקר
במסגרת מהודרת
את תמונה מהעבר
-זה רק נראה יקר, זהב שוטים- לי את אומרת
-זו אשליית קוסמים-
אך לא את היא זו
שאת החודש לא גומרת.
מרוצות יתנוססו פנייך
על אלפי שלטי חוצות
אז אשלח חיוך אלייך
לי את תשלחי קריצות
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.