|
פעם בכיתה, בעיניים מקוות
דימית אלייך איך אבוא
בחוזקה וגם ברגש
כיאה לאהובות
זכרון וחיוך ותו-לא
ורק פריחת החרובים
נשאף מלוא ריאות.
וכמו נרות בחג תהיי
לא לגעת רק לראות
זאת בית הספר לא לימדני
אך הבנתי העיקר-
כי בעולמך הקר
לי תמיד יהיה הזול
מה שלך יקר
ומה שלך חינם
יעלה הוא לי ביוקר
במסגרת מהודרת
את תמונה מהעבר
-זה רק נראה יקר, זהב שוטים- לי את אומרת
-זו אשליית קוסמים-
אך לא את היא זו
שאת החודש לא גומרת.
מרוצות יתנוססו פנייך
על אלפי שלטי חוצות
אז אשלח חיוך אלייך
לי את תשלחי קריצות
|
|
|
מחתרת הפיסיקה
והמתמטיקאים כל
הזמן יורדים
עלינו שאחנו לא
חושבים, שאין
לנו חוש הומור,
שאנחנו לומדים
מקצוע משעמם
ומסריח. אבל
אצלנו נמצאות
בנות שוות לאללה
בעוד שאצלם אין
בנות בכלל! הא!
הא!
חסידי הכימיה
בנקמה מתוקה
במחתרת הפיסיקה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.