|
אוכלת את עצמה
על דברים שלא עשתה
מקיאה את נשמתה
כי זה כל מה שיש לה
זה כל מה שנשאר לה
מעצמה.
ממול
על הכיסא
יושבת, מקשיבה
שואלת, חוקרת
אומרת.
מעטה של קסם
סביב התעודה שעל קירה
בתוך החדר
שם יושב מולה
ועונה, מדבר
שואל, חוקר.
חותך
ומשסף וורידי
על פרק כף היד
מחביא
מחביא זעקתי
וכשהדם
נוזל
נשטף
צורח
צורח בתוכי
הפיתוי בכיס
מגולגל ומוכן
מחכה לנגינה
לאותה השריקה
לניצוץ המצית
לנשיפה הקסומה
לזרום בתוכי
כמו שהתרגלתי
כבר יודע איפה כייף לו
איפה כייף לי...
דבר
ואל תחשוש
פתח פיך
והוצא
זרוק דרכו את כל חטאייך
הקא את כל מוגלת ליבך
תן לדם לזרום מבין שינייך
הבא את נשמתך
אל שפתייך
ודבר
ואל תחשוש. |
|
|
יש קבוצה
מסויימת של
אנשים שחושבים
שכמה שהמרחק בין
הסלוגן עצמו לשם
שלהם יותר גדול
- ככה הסלוגן
יותר שווה - וזה
ממש מרתיח את
דמי!
ולא,
אני לא אשים את
השם שלי ממש
רחוק עכשיו כדי
ליצור מן הומור
עצמי נמוך.
אביה האיום.
(מותר להתחרט
לא?) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.