כי בלב ההמולה והשאון
היית כאי בודד של שקט
בזכותך נאלם תקתוק השעון
לעולם איני דוברת שקר.
ובגללך כבר שכחתי
בית, משפחה וחברים
תמיד אליך שלחתי
חיצי אהבה מזמרים
ואהבתיך בכל דמי, מלאך
וחיי שלי הפכו שחורים
מזלי שלי איתך ברח
היינו אמורים יחד להיות שבורים.
ושיערך החום כאדמה
רומז לי על סערה
המתרחשת עמוק בך
רמז דק כשערה.
ובכיתי שוב ושוב
אבל לא למדת רחמים
היה זה אולי נסיון עלוב
אומרות שתי עיניך - פחמים.
וצחקת לאהבה שלנו
הדבר הכי טוב בעולם
המזל היה פעם איתנו
היינו יחד טובים מכולם.
קשה להניח לך ללכת
להיעלם ברקע בשקט
לבך הפך פתע מתכת
והנה עזבת אותי. |
