[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיכל קון
/
לקידוש היצר

סקרנות, היצר הזה, היצר הכל- כך מיוחד הזה שטמון בנו, בחובנו,
בבני-האדם.
היצר, והצורך הזה לדעת הכל,  אולי נובע מהצורך שלנו להיות תמיד
עם היד על הדופק? אנחנו תמיד צריכים להיות בשליטה!
אבל עכשיו צריך הרבה יותר ממה שיש, וכלום כבר לא נראה מספיק.
ככה זה כנראה במצב מלחמה, כשאנחנו יודעים עוד פחות מכוחות
האויב, והשליטה שלנו לא מלאה, וסיפוק היצר הה שלנו לא מסתפק
כלל.
אז רק רציתי לשאול אותך כדי לספק את היצר הקדוש:
מה עובר שם להוא שיושב עכשיו בראש?
מדוע הוא שולח את כולנו כאן למשימות התאבדות?
מדוע הוא לא נותן חשיבות לכבישת היצר?
ואם לא כך הדבר, למה הוא לא מנחם ואומר שהכל יהיה בסדר?
מדוע הוא לא ממלא את תפקידו בעולם? ואם הוא ממלא איך זה שהוא
לוקח יותר ממה שהוא נותן?
ולמה זה הפרח שרק אתמול השקה כל כך מהר קוטף?
ולמה משאיר את כולנו נובלים?
ומתי כבר תבוא הצמיחה? ומתי כבר תגיע הפריחה?
האביב כבר הגיע, מה עם עוד קמצוץ אהבה?
ומה עם עוד רחמים על האוהבים באמת? ומה עם כל הרחמים שאספת
לחיקך?
ומה עם לשחרר קצת מן הרחמים לנו כאן החיים בעולם?
אפילו "מטבעות החסד שהורישה לנו אמא" מתחילות להיגמר , ומה
נעשה אז? ובכלל איזה חסד היא מסוגלת להעניק לנו ולך כשכל יום
נלקחים ממנה שוב ושוב אהוביה, יקיריה, הפרחים שטיפחה זמן כה
רב?
ולמה זה אתה, אם אתה קיים בשמים, למה אתה לא מושיט יד ונותן
קצת שלווה?
ולמה זה כל לילה אני צריכה לראות את אמא בוכה?
ולמה הפחד משתלט עם כל יום שבא?
ומדוע ציפורים כבר מצייצות קצת פחות?
ומדוע תחושת הגטו כל כך מהר חזרה?
ולמה טיפחת תקוות שב במשך למעלה מחמישים שנה?

                        אבל למה, או למה אלוהים,
             אפילו אתה לא מעז לענות לי על אף שאלה?




                                                           
                                                           
 
אלוהים מרחם על ילדי הגן/יהודה עמיחי







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אתה רוצה
להגדיל לאין
שיעור את הסכוי
שהשיר שפרסמת
בבמה חדשה
יזכה אותך
בהמלצת העורך
ויופיע בקוביות
הצהובות - יותר
טוב שתכתוב את
זה בשורות הכי
ארוכות שאפשר
כדי שזה יראה
כמו סיפור !

צפיחית בדבש
יועצת פרסום
ויחצני"ת שווה


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/8/02 20:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל קון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה