יש לי בכי חנוק בפנים,
אבל זה לא בגללך.
את הרי גורמת לי לחייך.
אם זה בזכות החיוך המהמם הזה שלך,
או אימייל,
או הודעה טיפשית בפלאפון.
אולי אני רוצה לבכות סתם כי אני מתגעגעת.
וזה נראה לי טיפשי כי אין לי למה להתגעגע,
אחרי בסך הכל שבועיים אני כבר אוהבת אותך,
ככה אני, נקשרת מהר,
אבל לא לכל אחד.
אני נקשרת לאנשים מיוחדים,
לאנשים שגורמים לי להרגיש.
ואת גורמת לי להרגיש.
בהתחלה גרמת לי לבכות,
עכשיו את רק גורמת לי לחייך.
יולי 2002
ילדה, את יודעת שאני בחיים לא אוכל לבקש ממך סוכריות...:) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.