קורא לכל התחנות
האם מישהו יכול להגיד לי
להגיד לי היכן אני נמצא?
איבדתי כל חוש כיוון

רואה את החשכה סוגרת עליי
מרגיש את הקרירות בגופי
זה למה אני קורא לכל התחנות
בתקווה שמישהו יישמע אותי
קול יחיד ובודד

מרגיש תחושות נעלמות
יש עיקצוץ בזרועותיי
וידיי משותקות

כל ההבטחות השבורות
כל הכוונות הטובות שלי לא מתחברות לשום דבר
ואני מבין שמה שקרה... מה שקרה

אני זוכר את כל הרגעים שבזבזתי בחיי
כל הדברים שתמיד רציתי לעשות
למה זה עכשיו כשזה מאוחר מדיי
שסוף סוף הבנתי שזה חשוב לי
לחשוב שכל מה שיקר לי ותמיד בליבי
יכול להלקח בקלות כה רבה וזה קורע אותי מבפנים
חוזר על זה שוב ושוב במוחי
אני חי את זה שניה אחר שניה

קורא לכל התחנות
האם מישהו יכול להגיד לי
להגיד לי היכן אני נמצא?
כמה שהדברים נראים שונים כשאתה לבד לגמרי

רואה את החשכה סוגרת עליי, סוגרת עליי
ואני אובד עם ההרגשה של ידייך שמזכירה לי
את כל מה שיקר לי ותמיד בליבי
יכול להלקח בקלות כה רבה וזה קורע אותי מבפנים
חוזר שוב ושוב במוחי
אני חי את זה שניה אחר שניה

אין לכם מושג עד כמה שלא היה רגע
שבו לא הייתה בי המחשבה
שכל מה שיקר לי ותמיד בליבי
יכול להלקח בקלות כה רבה וזה קורע אותי מבפנים
חוזר שוב ושוב במוחי
אני חי את זה שניה אחר שניה

כשאני יושב כאן בחשכה מרגיש כל כך בודד
וכל מה שיקר לי ותמיד בליבי
יכול להלקח בקלות כה רבה וזה קורע אותי מבפנים
חוזר שוב שוב במוחי
אני חי את זה שניה אחר שניה