אנג'לה נוגה מאר / עשרים ושלוש |
חושפת את מה שמעולם לא קרה
טיפות נוקשות על אדן החלון
שוטפות את מה שלא הספיקה לחלום
מוטלת בפינה, זרוקה על הרצפה
מתבוססת בשתיקה
נמסה מאהבה
היא אולי עדיין הייתה ילדה
ואולי באמת היא קצת התבגרה
אך תמיד הייתה עיוורת לראות
את מה שיכול היה לקרות
והנה, צל לבן מכסה עליה
ושוב, זר חורש בשדותיה
מאבדת את הצפון
מאבדת את הראש
היא לעולם לא תהיה בת עשרים ושלוש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|