|
נערה על החוף עומדת
רוח ים קלילה תנשב בשערה
פניה
נעדרי הבעה
כלקט כפרי
במקרר בסופר
שנים רבות עברו
הים אותו הים
הנערה כבר לא
פניה
חרושי קמטים
כמו גדות נחל האכזב
בו איבדה את בתוליה
נערה על החוף עומדת
רוח ים קלילה תנשב בשערה
נער עובר ומביט
עיניו
מלאות רגש
נהר שוצף
לאחר הפשרת השלגים
שנים רבות עברו
הים אותו הים
הנער כבר לא
עיניו
כהות ומטושטשות
כעיני הדג הקפוא
במקרר בסופר |
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.