זאת ההצגה של החיים
עיניים שמחות, הרבה חיוכים
טקסט מאולתר, ממוחזר ברובו
סיסמאות ריקות מתוכן מרכיבות אותו
אף את הגרוע מכל יש לספר כבדיחה
רק לא להראות שאני עצובה

וכשאני לבד נגמרת ההצגה
ואז מוסרת מעל פני המסכה
וליצן החצר יושב בריחוק
ממתין לתורו, לשוב אלי כדיבוק

זאת ההצגה של החיים
אנשים לא אוהבים סיפורים עצובים
מעדיפים שאשקר שהכל טוב
מפחדים להרגיש, מפחדים לחשוב
בעיקר מפחדים הם להיזכר בכאבם
ובאטימותם ינסו אף לברוח מעצמם

וכשאני לבד נגמרת ההצגה
ואז איני צריכה עוד לצייר אשליה
וליצן החצר מביט בי דרך המראה
ורואה את הכאב הגדול של הילדה הקטנה

זאת ההצגה של החיים
כולכם אליה חינם מוזמנים
שחקנית לא מקצועית, אך מאוד מצחיקה
והתפאורה הרי לא באמת משנה
אז בואו בהמוניכם לראות אותי
וככיבוד קל - תוגש נשמתי

וכשאני לבד נגמרת ההצגה
ואז אני בשקט בוכה
וליצן החצר בוכה חרישי
מבטיח לעולם לעמוד לצדי