אני זה לא שלם, זה חצי,
ואת החלק השני, של האני.
בכל מקום שאני נמצאת אני חושבת,
מה החלק השני שלי עושה,
כשהחצי השני כואב, אני כואבת,
כשהחצי השני אוהב, אני אוהבת,
ועכשיו כשהחצי השני דואב,
אני לאט לאט דואבת.

בכל צעד ומחשבה שלי, את נמצאת,
קול קטן בתוך ראשי,
וגם אם אני רוצה את לא יוצאת.
אני שומעת מה את חושבת בתוכי,
על כל החלטה, על כל אדם,
ועכשיו כשאת אינך,
הקול הקטן בתוך ראשי נדם.

את מבינה, את החלק הזה של החיים שלי,
הטעם לחוות, להנות, קיים כי את שם כדי לשמוע,
את היומן שלי, לפנייך נפתחתי,
לפנייך נשפכתי, את היחידה שממנה לא ברחתי,
אז תגידי לי איך יכולת, לברוח ככה,
לנטוש, אני יודעת שהיה קשה, אבל שרדנו,
כשהיינו עצובות צחקנו, כשהיינו עייפות רקדנו,
ועכשיו אני לבד, רק חצי צחוק, חצי ריקוד,
אני בורחת, לא נפתחת, כלום לא נשפך,
את מבינה, הלב שלי מת איתך.