רציתי פעם להיות כמו אינה. להתלבש, לדבר, להתאפר ולחייך כמו
אינה.
אינה יודעת מה היא רוצה והיא תמיד משיגה את זה.
לאינה יש המון גברים והמון כסף. היא יכולה לקבל כל מה שהיא
רוצה. רציתי להיות אינה.
עם הליפסטיק האדום, המסקרה הכחולה וחצאית המיני.

לעומת זאת כל הבנים שאני מכירה רוצים את אינה. הם רוצים
להתבונן אל תוך עיניה, להריח את בשמה ולגעת בעורה העדין. הם
רוצים להיות איתה, בתוכה מסביבה.

לעומת זאת אינה לא רוצה יותר להיות אינה. אינה מעדיפה למות.
לאינה נמאס מהבנים, מהכסף של אימה, ומהדרך בה היא מסובבת את
כולם על האצבע הקטנה. לאינה נמאס מהמסכה שהיא מסתתרת מאחוריה.
הכל תרמית. לאינה נמאס לחיות חיי שקר. היא לא סובלת גברים
ודברים חומרים. אבל אינה צריכה להעמיד פנים כדי לרצות את כולם.
אבל היא אף פעם לא תצליח לרצות את עצמה.

אינה מתבוננת בהשתקפות של הנשמה שלה דרך סכין מטבח גדולה. היא
מבינה עכשיו כי הדבר האמיתי היחיד שנשאר לה הוא הכאב. אינה
אוהבת לחתוך את מפרקי ידיה רק בשביל תחושת הכאב. היא מרגישה את
האדרנלין שזורם בעורקיה. אינה רק עכשיו מאושרת. היא מאושרת
שהיא מדממת על הרצפה של השירותים.

נזכרתי שרציתי פעם להיות כמו אינה כשהלכתי להלוויה שלה.
רציתי פעם להיות כמו אינה.