|
הנשימה שלי רעדה. הידיים שלי הזיעו ואני התכווצתי במיטה.
הסתכלתי על התקרה ונזכרתי כמה אני רוצה את זה עכשיו. רק עוד
קצת. פעם אחרונה אני מבטיחה. רק תנו לי עוד פעם.
הקולות בראש שלי התחילו לדבר שוב. הם אמרו שאני לא יכולה
להסתדר בלעדיו. שאני בלעדיו כלום.
רק עוד פעם אחת, התחננתי. אני נשבעת רק עוד פעם אחרונה ואני
אתן הכל בשביל קצת.
ניסיתי לחיות בלעדיו אבל אני לא הצלחתי.
הראש שלי הסתחרר והנשימה שלי נהפכה ליותר ויותר מהירה, קצב
פעימות הלב שלי גברו עד שיכולתי לחוש שהלב שלי התעייף כמוני.
תשישות. העיניים נעצמות לבד. אני רק רוצה להרגיש אותו זורם בי
רק עוד פעם אחת.
עוד פעם אחת. |
|
|
כשאני שומעת
מישהו מצטט
סלוגן שלי
אני אומרת לו
בנונשלאנטיות :
"עזוב, זו כבר
קלישאה"...
ולמה ?
כי סלוגניסט
אמיתי מצפה
שהסלוגן שלו
יהפוך לקלישאה
!
נכון או לא
?!...
עזבו,
גם זו
קלישאה...
צפיחית בדבש
קישקיש קריא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.