"אז אתה שומע, גברי? אני באוטובוס בדרך לבצפר... ככה רבע
לשמונה, עדיין לא לגמרי התעוררתי, אתה יודע איך זה בבוקר. ואז
האוטובוס עוצר בתחנה הזאת שליד הכפר הערבי ועולים שם איזה 2
אנשים, בחורה אחת, ערביה, עם הכפייה הזה של הבנות, ואיזה בחור
אחד עם תיק, איך שהוא מגיע לאמצע האוטובוס, הוא מוציא מהתיק
כזה כפתור כמו בסרטים וצועק 'אללה וואקבר!!!' כאילו הוא מופיע
בסרט פרופגנדה של החמאס. אז שנייה לפני שהוא לוחץ על הכפתור
אני מהחלק האחורי של האוטובוס צועק לו 'שששששש! אני מנסה לישון
פה!', הוא מסתכל עלי במין פרצוף עקום כזה, לא הייתי בטוח עדיין
אם הוא יודע עברית, אבל גם ככה באמת ניסיתי לישון, הבצפר שלי
בתחנה האחרונה וגם ככה לא היה לי מה להפסיד. כולם באוטובוס
מסתכלים עלי במין מבט מפגר כזה, מישהו מהכיסא לפני לוחש לי 'יא
מפגר כולנו הולכים למות' אבל החלטתי להתעלם, הוא בטח מהאנשים
האלא שכותבים על פרסומות 'השחקן אינו רופא'. בקיצור הבחור
הערבי פותח את הפה שלו ואומר 'מה סה?!!!', 'אני מנסה לישון',
'אתה לא רואה שסה תיק עם בצצה?', 'לא אכפת לי מה יש לך בתיק,
אל תצעק באוטובוס, וחוץ מזה למה אללה וואקבר? בכלל קראת את
הקוראן?'. והוא פשוט שתק, נראה לי שלא היה לו מושג מה קורה
מסביבו, והכי גרוע כל המפגרים האלה באוטובוס עדיין מסתכלים
עלי, ועוד אני עם הפחד קהל, והנהג עוד ממשיך לנסוע כאילו כלום
לא קרה, מה יש לאנשים האלה? 'לא חבל סתם לוותר על החיים? ועוד
ככה?', 'למען פלסטין! נמשיך לפגוע בכובש היהודי עד שיגורש!',
'כמה זמן לקח להם ללמד אותך את המשפט הזה? אומרים לך גם איך
לנקב בכרטיסייה?', שוב הוא שתק. 'הכריחו אותך באוטובוס או
שנתנו לך לבחור אם אתה רוצה איזה ביתקפה?', 'בחרתי באוטובוס!',
'למה לא בית קפה?', 'כי רסיתי אוטובוס!', הוא התחיל להתעצבן
אבל הכפתור עדיין היה לו ביד, ועדיין כולם המשיכו להסתכל עלי,
'כי בביתקפה אתה יכול לשבת, להזמין איזה לאטה עם עוגה, ככה
להתפוצץ בסטייל', שוב הוא הסתכל עלי וכנראה שנמאס לו כי אז הוא
לחץ על הכפתור ואתה כבר מכיר את הסצנה מהחדשות... גם כן
היהודים האלה"