שוב אני בבית, בוהה מהחלון
רואה חיים חדשים מבצבצים, שלי בעיזבון.
דור חדש תופס מקומו של אחר ללא מודעות,
וזמני עבר מזמן, חלף ונמוג במרירות.
וזמן חדש, לי צופן העתיד
אך גם זמן זה לא יישאר לתמיד.
ואולי אקחהו ואותו אחבק בחוזקה
וממנו אפיק לי זמן למחיה.
ובו את חלומותיי אשים,
ואת רצונותיי גם אגשים,
זמן יקר מפז יהפוך לחיים.
או אולי אשאר לי בעיזבון,
ושוב ושוב אבהה מהחלון.
כך חיים שלמים יגוזו לי פתאום,
ושוב אשוב אל דממת החידלון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.