לחלום? מבורכים החלומות
כל עוד תדע - בסוף תגוזנה תקוותיך,
מילה אחר מילה בשלות ונקטפות,
זרוקות, תפלות, בביב עגמת הבכה.
עומדות, קמות וננערות כשבדל ניתז
מפי מפזר ההבטחות הערמומי,
אך פלח אחר פלח נחתכות בטס
מוקף הילת שכר ובצע קיומי.
מבריק בחרוזי עוד גיץ וזיק,
המקוריות נספגת בתלי שגרה -
נותר פחם שרוף ולא מזיק
מאש לבי שעד שמיים בערה.
אני מכה בקיר, בולע העלבון,
שורט בציפורניי כיתוב בפירורים
שיימחו בגשם הראשון
ויתפזרו ברוח, מרירים.
לנטוש? מבורכות הנטישות,
שכן אדם המחפש למות
הוא היחיד שבחרפת החלומות
ימצא עבור חייו המשמעות. |
