פיצוץ בתל אביב,
כלום לא מבטיח
אך אם לא אנסה,
לא אוכל להוכיח.

מי אמר שלא אקבל,
בתולות מנוסות
אז מה אם אין בזה הגיון,
בכל זאת שווה לנסות.

שלא נדבר על הבכי,
או על צער האם,
אולי בעזרתו סוף כל סוף
יצאו הטנקים משכם.

והחבר שלי - שמו מוחמד
יקנא בי בכל העוצמה,
ואת דרכי הוא יוכל להמשיך,
אם תכנס בו חוכמה.

החברה המכוערת שלי
איך יכולתי לשכוח
לעולם לא תוכל להפסיק
לבכות וגם לא לצרוח.

בחיי שאני גאה בעצמי,
בחורות, קנאה, סעודת מלכים,
קדימה, תפצצו ת'יהודים,
אין ברירה אחרת, אחים.