[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"ספיידרמן - -  "(אתנחתא דרמטית)  " זהו הקור האחרון שלך".

אחחח... איזה משפט מצמרר באינטונציה המתאימה.

גם אני רוצה להשמיע אותו פעם.
או אולי בעצם לשמוע אותו.
כן, יותר מלהיב לשמוע אותו.


"ספיידרמן - זהו הקור האחרון שלך!"
הבטתי בדובר בעיניים מצומצמות.
נכון ידי היו כבולות, אך בתור עכבישת-על בעלת די אן איי משופר,
היו לי חושים נסתרים שנשללו ממנו, כמו למשל היכולת הטלפאטית
לחוש בסכנה שניות ספורות לפני שהיא מתגשמת.
בעולם החרקים, כידוע, שניות ספורות הן נצח.
חשתי את בטני נסערת כמו בגלים גלים של התרגשות קדם וסתית.
היכרתי היטב את התחושה.
פקעת הקורים התוך בטנית שלי סיימה להישזר והיתה מוכנה לשיגור.
בניגוד לאיש העכביש שנהג להוציא קורים משורש כף ידו, נהגתי אני
לשחררם מאיזור הטבור.
בניתי על גורם ההפתעה.
פה ג'ין ! יו! שיחררתי צעקה פתאומית, עושה שימוש בנשיפות בטן
קצרות אך עמוקות כפי שלימדו אותי בקורס הכנה לטוויה. פלאח
התמלאו פניו של אויבי המרושע בקורי כסף דקיקים אשר נכרכו סביבו
כמו סליל עם כל נשיפה.
הקור האחרון של מי? גולם! קראתי לעברו בבוז, כבלי נושרים
מאליהם ככל שהוא נעטף בגולמיותו.

כשסיימתי איתו, הוא נראה כמו תולעת משי גדולה ולא מזיקה.
מעניין אם יצא משם פעם פרפר תהיתי, כשגילגלתי את הפקעת מקומה
47 בבניין הכסוף הגבוה ביותר באיזור הבורסה.
פחות אחד, חשבתי.

השמש החלה שוקעת, צובעת את השמיים בכתמי פז מרהיבים.
הבטתי למטה לעבר הבניינים, והרחובות, מנהרות השטיפה האוטומטיות
ושלטי הניאון המרצדים.
שתי נשים במעלית שקופה סדרו את שיערן מול המראה. גבר גבוה הביט
בשעונו, ממהר לפגישת עבודה חשובה, מתכנן את דבריו, מלכסן מבט
למעלה - - לרגע חשבתי שהבחין בי, אך לא, לא עוד.  קירות המעלית
החזירו לו רק את בבואתו.
בחורה צעירה תולה כביסה צבעונית על גג מסויד, בינות דודי שמש,
אנטנות מעוקמות וספה דהויה. תנועותיה זריזות.
חתלתול מכורבל על הספה. נדמה לי אפור. היא מפזרת לו אוכל מתוך
שקית שהביאה לשם כך, בתוך קערה קטנה. הוא מתמתח בעצלות.
היא שרה משהו. קולה מגיע אלי לסירוגין, מתערסל על הרוח.
ימין ושמאל מעלה ומטה שזור העולם בקורי כסף דקיקים מנצנצים
בסגול וכתום ממתינים שאגלוש בהם, כסדקים בתקרה, מפת המטרו, מלח
על קרח בהגדלה.
תפסתי אחד מהם באמצעות הקרס שבטבורי, ומיקדתי את רצוני באופק
המואר, הרחב, הפתוח, שהשתרע שם בחופשיות, מחכה רק לי.
הרוח עשתה לי צמרמורות עונג נעימות בגב.
לקחתי נשימה עמוקה.
מעולם לא היה מזג האוויר נוח יותר לגלישה, חשבתי .







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איך את אוהבת את
החסה שלך...?


סופגניה בסוכנות
דוגמנות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/7/02 10:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ציפור עט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה