[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יושבת ובוהה, לא יודעת במה.
הכל שקוף, אני רואה דרכם.
אני לא רואה אותך,
לא רואה אותו,
לא רואה אותי.
וזה מה שעצוב לי.
מרגישה בודדה, left out.

אני רוצה לעשות הכל.
אני רוצה לעשות "שלום בית" בבית,
אני רוצה להיות בת אדם טובה יותר,
אני רוצה לסלוח לי על העבר,
אני רוצה לסלוח לכם על העבר,
עשיתם מה שאתם יודעים.

אז נימאס לי לרצות.
נימאס לי לחשוב,
נימאס לי לרחם על עצמי ונימאס לי ממני.
מזה שאני לא אני.

הכל זה בחירה.
בחירה שלי לדפוק לי את החיים,
בחירה שלי לשנוא,
בחירה שלי להרגיש חרא
ובחירה שלי לחשוב ,לרצות ולא לעשות.

אז מהיום אני עושה.
מעיזה,
מרימה ראשי מעלה, והולכת על זה.
הכל בידיי,
אני אעיז,
אני אפרוץ,
אני אשלים איתי.
ומשם....?


בחירה שלי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
באמצע הסדר שלי
נעלמה וכולם
נורא הופתעו
שפתאום היא
הופיעה ואמרה
"מצאתי את המזלג
שלי", רק אני לא
הייתי מופתע.
וגם אבא שלי.




החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/8/02 23:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניסתר מהמציאות

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה