שם נשארתי, בלב המדבר,
מת בחום, משירך הקר,
כמו חסר דעת ויכולת
לעצור את בוא המפולת
והלב, שכואב בלי הפסק,
לא ייתן לי עוד חשק,
רצון, רגש או תקווה
הלב לא אוהב תלייה
עד כמה שלא רציתי,
בכל זאת עשיתי
בך מבטי וליבי תליתי
וגם היום איני יודע. היכן טעיתי?
למוות אין זמן או תיאור
זה הדבר הנראה כסגור
הוא דבר בלתי מורגש
הוא דבר פנימי שאינו חש.
האם ייתכן שכאן טעיתי?
ייתכן שיותר מידי רציתי?
הרי לך חכיתי עם פינה בלב
ועכשיו כשאינך כאן, הוא כואב.
אולי זאת הייתה אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.