אחרי כל זה נשארת
ואני שוב חופנת אותך -
גחלילית בעזובת השמיכה,
מחבקת הבהובים בשתי אצבעות.
לא רציתי למחוץ,
רק ליטול את כנפיך.
הנשימות שלך
מהלכות כאצבעות על
כתפי, עושות צורות בבדידותי
הלחה. משקרות לי
אותך.
אימי חולפת ליד הדלת
כשמועה, ואולי גם היא
שומעת איך אני לומדת
לספור כמה נשימות שלי
אתה יכול לקשור באחת שלך.
בוא ותקשור את הלבד
שלי אל הלבד שלך אל
הלבד שלי בשרשרת צעיפים
של קוסם. לא למען עונג
האינאונים. אחר כך נעשה
מכל הלבדים האלה פרפרים.
ואתה, על מה חשבת עכשיו? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.