שמש גבוהה במרום. בקצה הבמה, ישנה תהום עמוקה. חוזה וחואן, שני
מקסיקנים, נעים מקצה אחד של הבמה לקצה השני. חואן, איננו שם לב
למתרחש סביבו.

חוזה: הי חואן, פקח עיניך. אתה עוד תיפול לתהום.
חואן: חוזה, איפה יש כאן תהווווווווווווום.

כעבור דקה, נשמע קול נפילה.
אם אתם חושבים לעצמכם כרגע: "היי, מה קורה כאן, הרי זו גניבה
ספרותית!!!", אתם צודקים!

אבל כאן ההפתעה...

חוזה, ששילשל את החבל כדי שחואן יתפס מעלה בעזרתו, לא האמין
למראה עיניו כאשר פתאום ראה איך לחואן צמחו, כנפיים של ציפור.
לאן הוא עף, לאן פרח, אין איש אשר ידע.

רגע, מה זה עושה כאן? זה לא שיר של איינשטיין בכלל?

אני? אני משיר אחר!