אלון הו / נוף החיים |
משתלחות ומתרוצצות,
חובקות פנים,
מאדימות מהשנים.
זרועות פרוסות,
מונפות ומחפשות,
מתגעגעות למגע,
נסדקות מהמתנה.
לב פועם,
קולו רועם,
דוושות שנותיו
קולסות בו עכשיו.
גוף שותק,
מתכרבל ומתחבק,
את זרועותיו הוא מניף,
לליבו הוא מחניף.
עיניו משוטטות,
כרוחות שוטות,
מחפשות אותות ומופתים,
בנוף החיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|