New Stage - Go To Main Page

עצב פנימי
/
פיצול אישיות

- מה המצב שירי?
- הרוב טוב, מה שלומך?
- הכל טוב.
- הכל?
- הכל.
- שמחה בשבילך.
- לא את לא ...
- למה אתה חושב שלא?
- את אף פעם לא שמחה.
- אל תגיד אף פעם.
- אוקיי, ברוב המקרים.
- כי ...
- כי ?
- זה מסובך מידי.
- אני שומע.
- אני לא רוצה שתשמע.
- למה?
- אני רוצה שתקשיב.
- אני אקשיב.
- ממתי אתה מקשיב? אני אפילו לא יודעת אם אתה מחשיב אותי
כידידה שלך.
- את ידידה שלי, תמיד אמרתי שאת מוזמנת ...
- יופי, זה לא מספיק. אם באמת היית רוצה להיפגש איתי, היינו
קובעים יום/שעה/מקום זה לא חוכמה להגיד: את מוזמנת תמיד ...
- צודקת.
- כמובן.
- למה את כ"כ אדישה אליי???
- זה לא אליך. זה לכולם. אני בכלל לא אדישה.
- עלאק לא אדישה, תחייכי, אנשים אוהבים לראות אותך מחייכת, את
בנאדם מקסים.
- אתה לא יכול להגיד שאני בנאדם מקסים כי אתה לא מכיר אותי.
אתה יודע מי אני, יש הבדל.
ולא אכפת לי מה אנשים אוהבים. ואני באמת לא אדישה. זו רק חומת
ההגנה שלי.
- הגנה מפני מה שירי??? אנשים אוהבים אותך !!!
- הגנה מפני מצבים. אני מאד רגישה, כל דבר שאומרים לי, לטוב
ולרע - אני לוקחת ללב. בגלל זה אנשים מתרחקים, לא אוהבים,
מתרחקים ! אני זקוקה לאדישות הזאת כדי לא להראות שאני נרגשת,
או לחוצה או נבוכה או מתלהבת ...אני ביישנית ליאור, זו הסיבה
שגם אין לי אהבה.
- אז את לא מראה את ה"אני האמיתי" שלך.
- לא מראה, אבל בכל זאת אנשים יודעים, רק מי שמכיר אותי באמת.
- מה? עוד אנשים מכירים אותך חוץ ממך???
- אוקיי, אז אני שקועה בעצמי, כי לפעמים אני לא מבינה את עצמי.
אתה מבין, זה מעין "מסע אל עצמי" שכזה ...
- כן, שנמשך יותר מידי זמן ... את חושבת שאת נמאסת על אנשים
בקלות אבל בעצם את זו שדוחה אותם, את לא נותנת להתקרב אלייך,
את נותנת הרגשה של: "טוב, לך מפה, מה אתה רוצה ממני .."
- אם אנשים רוצים להכיר אותי, הם יודעים איך.
- את מוזרה את ...
- הייי, מי בימינו יודע מה זה מוזר ...
- צודקת. את מיוחדת.
- לא חדש לי.
- את באמת בנאדם טוב. את יודעת איך אנשים מדברים עלייך??? את
כ"כ חמודה, יפה, כיפית ...
- לא אכפת לי מה אומרים. נמאס לי להקשיב. תמיד כשהיו ל"חברות"
שלי בעיות הן רצו אליי, קראו לי "הפסיכולוגית", וכשאני דיברתי
אמרו שאני דיכאונית מידיי, וכשלא דיברתי, זה הכעיס אותם שאני
בקושי מדברת על עצמי. אני כבר לא יודעת מה רוצים ממני ...
- שתהיי את.
- מסובך מידי.
- את רק חושבת ככה.
- אני כבר לא יודעת מה לחשוב. אני לא יודעת מה אני רוצה.
- ילדה ... את משתמשת בהרבה שכנועים עצמיים.
- גם נכון.
- אז דיי.
- לא יכולה.
- למה הביטחון העצמי שלך כ"כ נמוך?
- כי ...
- כי?
- לא תמיד יש סיבות.
- לא תמיד. אבל לשאלה הזאת כן יש.
- אמת.
- אז ... ?
- אז כלום.
- שירי, חמודה שלי, דיי ...
- טוב.
- את אומרת טוב ותראי אותך! כולך רחמים עצמיים!
- זה לא רחמים. אני בסה"כ מבהירה את המציאות שלי.
- אז זה הדבר היחיד שבהיר אצלך ...
- זה לא נכון, מה אתה בכלל יודע?!
- שאת לא יודעת לקבל ביקורת. לטוב ולרע.
- זה לא זה ... אתה יודע, פעם תמיד חששתי מתגובות של אנשים,
תמיד חשבתי על הצד השלילי, כשהתאהבתי בבנאדם לא אמרתי כלום כי
ישר חשבתי על הסוף - עוד לפני שזה התחיל בכלל ...
- אל תגידי פעם. את עדיין שותקת כל פעם שיוצא לך להתאהב.
- אולי. אבל הדבר היחיד שהשתנה זה שבאמת לא אכפת לי יותר איך
אנשים מגיבים. אז עוד הייתי מושפעת מאימא שתמיד אמרה לי מה
ללבוש, ואם עשיתי מה שבראש, היא עיקמה פרצוף ...
- חשבתי שדברים לא משפיעים עלייך.
- אז אתה טועה לגביי.
- לא נראה לי ...
- מה כן נראה לך?
- שבמקום לחיות ולהנות מהחיים, את מנתחת כל דבר קטן ומתפלספת
...
- אני אוהבת את זה.
- באמת?
- לא.
- ליאור מחייך ...ואני אליו חזרה.
- סתם, זה לא שאלה של לאהוב .. כזאת אני, חלק מהאישיות שלי, זה
בסדר גם אני לא כ"כ מתה על עצמי ...
- שירי! דיי לשקר!
- דווקא אני בנאדם מאד כנה. בגלל זה אני שונה מכולם. אתה צריך
לראות את האנשים בבי"ס ... חיוכים מזוייפים, חיבוק זול ...
בעע...
- מסכים איתך ...
- ואימא אומרת: תהיי גם את כזאת. היא לא מבינה שאני-אני. אם
חרא לי ושואלים לשלומי אני אגיד יהיה טוב, או, כמו שאני עושה
ברוב המקרים רק מהנהנת עם הראש, אני לא סתם אומרת הכל מצויין.
- את אומרת שלא אכפת לך מה אומרים, אבל תראי כמה פעמים הזכרת
את אימא שלך ...
- כי היא הבנאדם היחיד שאני באמת מתחשבת במה שהיא אומרת ...
אני תמיד מקשיבה לה, לא תמיד עושה ... כשעוד היו לי חברים תמיד
הייתי נקרעת בין עולם המשפחה והחברים ... כל אחד אמר אחרת. כבר
לא ידעתי מי אני באמת.
- וזו בעצם הסיבה שהתרחקת מכולם ... כמובן, הכי קל לברוח.
- כולנו בורחים. אם זה לשקוע בדפים של הספר, או לראות את
הסדרות שבערוץ 3 ... כולם עוברים את מצב האסקפיזם.
- אווו, רואים שאת לומדת תיקשורת (אומר בחיוך)
- כן הא ... זה הדבר היחיד שמשותף לי ולכולם: הבריחה. אז אני
בורחת לחדר ... מסתגרת עם הכתיבה שלי, שומעת את המוזיקה שלי,
אתה שומע אביב גפן ??
- לא. את כותבת שירים וכל זה ... ?
- כן. אתה רואה, אתה לא מכיר אותי.
- את לא מספרת.
- אתה לא מתקשר.
- למה את מצפה שיירדפו אחרייך?
- אני לא מצפה לכלום. לא מחכה, לא מקווה, אין לי מטרות בחיים.
- לכולם יש.
- אני לא כולם - זוכר?
- שירי, שירי ... אף פעם לא דיברתי עם בנאדם כמוך ...
- זה טוב או רע?
- אני אוהב לדבר איתך.
- אפילו כשאני מנתחת כל דבר קטן?
- זה מה שעשינו עד עכשיו ...
- אתה רואה, אין בזה רע ...
- נכון, אבל לא להשתקע בזה, את מבטאת את עצמך בצורה שאף פעם לא
ראיתי ...
- תראה מה שבדידות עושה לבנאדם ...
- את גורמת לכך.
- הסתובבתי עם האנשים הלא נכונים.
- כמו שאת אומרת שאת מתאהבת באנשים הלא נכונים ... הייי מי
בימינו יודע מה לא נכון ??
- יפה אמרת ... (אומרת בחיוך)
- חח, איזו חמודה את, זה משהו בחיוך הזה (קורץ לי)
- טהנק יו דארלינג ... (עוד תקועה עם החיוך...)
- יש בך משהו.
- אני באמת לא ילדה דיכאונית כמו שחושבים שאני ...
- אני יודע שאת לא. אבל עדיין ... את אף פעם לא מאושרת..
- אני לא מאמינה בדבר הזה שנקרא: אושר. הדבר היחיד ש"מאושרת"
אצלי זו יצירה בבמה ...
- (צוחק)
- יש בי שימחת חיים מסויימת.
- גם אותה את לא מראה.
- כי אני מצפה שאנשים יבינו שאנשים הם לא תמיד איך שהם נראים
...
- גם נכון. חשבת פעם שאנשים לא מתקרבים אלייך כי הם מפחדים ולא
כי הם שונאים?
- שנאה זו מילה חזקה. אני לא מאמינה שאנשים שונאים מבלי להכיר
קודם את הבנאדם, האנשים ששונאים אותי זה אלו שהספיקו כן להכיר
אותי ובחרו לנטוש ... הממ ... למה מפחדים?
- יש אנשים שמפחדים מיופי.
- אני לא יפה.
- אני מדבר על היופי הפנימי, למרות שגם חיצונית את יפהפייה.
- דאממ... אפילו מחמאות קשה לי לקבל ...
- קשה לך לקבל אנשים בחייך.
- חח, זה מצחיק איך שאתה מנתח אותי ותמיד יש לך תשובות הרי
בתכל'ס אתה לא כ"כ מכיר אותי ...
- אבל אני רוצה.
- אני מאשרת לך (אומרת בחיוך)
- תודה מותק
- אוייי לא - גם אתה עם המילה הזאת?!
- צוחקים
- צריך ללכת ...
- אוקיי
- למה את אף פעם לא שואלת למה? או אומרת קודם ביי?
- לא שואלת כי זה לא ענייני, ואתה לא חייב לי שום הסברים ...
- אנשים מצפים שתקראי אותם בין השורות ... עצם זה שאת שואלת זה
מראה על התעניינות.
- אני מתעניינת, מאד אכפת לי מהאנשים שאני מדברת איתם. לפעמים
פשוט לא נעים לי, אני מרגישה שאני מתחקרת ...
- אני רוצה שתתחקרי אותי!
- חח, איזה כאפה אתה ...
- כמוני-כמוך
- היייי, אני אומרת את זה!
- חח, יאללה ... ביי מותק
- ביי ליאוררר



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/8/02 8:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עצב פנימי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה