|
המיטות שלי מסוייטות
כי אתה שוכב בהן
בלהות הנחלת בין כתלי אהבתי
לא התחמקת ממבטי
השבת מבט ושרפת אותי
חריזה לא הולמת רגע שכזה
אך אתה רזה
ובעת המשגל נשברות עצמות
ואפר של פריצות מפדר את ערוותי
כי היית אתה ולא הייתה זו אני |
|
|
אין עוד למה
לחכות אחים
יקרות, אחיות
יקרים, נותרנו
לבד, ואולי יש
תקווה רק
כשמחפשים אבטיח
שיהיה אדום אדום
בפנים... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.