יום לא טוב. מנטלית. יום עם מוח מתנוון טלוויזיה ושינה ולא
כלום. יום שהלא כלום מתברר בו כהרבה יותר מאיים ממה שחשבתי.
היום שהוא מכאיב לי.
יום שמתארך, במונוטוניות עייפה נכנס אל תוך הלילה, מסרב עוד
הרבה זמן להסתיים. השינה לא אוחזת בעפעפיי כדרכה.
יום שמסרב לשקט ולחושך. מבקש את הרוח הקרירה הנעימה הנאנחת
שביקשתי כל אותו היום.
הוא פוחד מהם רק אני יודעת שהסמליות שלהם מאיימת להוציא ממנו
מה שמעבר לכוחותיו.
אינני מדברת עליו בשנאה, לא בכעס, לא בכאב. יום שלי הוא, אני
הוא היום, הוא אני, כאחד.