האביב הוא מין עונה כזו... שקשה להתעלם ממנה. האביב קצר נורא בארץ, דחוק ככה
בין החורף לקיץ, אבל עדיין, נותן הרגשה טובה. כמו התעוררות משינה טובה, או
טעימה של שוקולד אחרי תקופה ארוכה שאכלת רק אוכל מגעיל. והפרחים, הפרחים. אני
אוהב את הפרחים האלה, הסגולים, במיוחד בקיבוץ, שהם ממלאים הכל. כשמגיע הקיץ הם
נושרים ומכסים את הדשא, את השבילים, הכל, בסגול שמוציא לך את העיניים, שמזכיר
לך שהאביב היה פה, והוא הולך, אבל הנה עוד קצת יופי לפני החום של הקיץ.