צ'ארלי התעורר כשהוא שומע קול מוזר המדבר אליו מכיוון
הטלוויזיה, הוא פתח את עיניו וראה על המרקע את שרי, "בוקר טוב"
אמרה שרי, "מעכשיו אתה רק יושב או שוכב, איך שבא לך, ומקשיב
לי. אני אדריך אותך לגבי כל הקשור לעובדה שאתה מפלצת עכשיו.
כאן בעזרתי אתה תלמד".
צ'ארלי התיישב על הספה ותקע את עיניו במרקע.
"או קיי" אמרה הדמות של שרי בטלוויזיה, "אני צריכה להסביר לך
כמה דברים שלא הוסברו לך כראוי. אתה אמנם מפלצת רצחנית שפוגעת
באנשים על ימין ועל שמאל, ועדיין אתה לא שולט בזה, אבל התפקיד
שלך, שלנו, הוא להלחם בפשע. כן, אנחנו מן סופרמנים כאלה
שמצילים את העולם מהרשע ולכן אנחנו לא מופיעים בדרך כלל ברחוב
סתם ככה. רק מפלצות מבוגרות מאוד, ואני מדברת על מעל שלוש מאות
שנה, יכולות לשלוט לגמרי ברצון לתקוף ולטרוף. לכן יש לנו מספר
די גדול של מפלצות מבוגרות שעובדות במשטרה ובסוכנויות ריגול
הגדולות ביותר בעולם. משם אנחנו מקבלים את כל המידע הדרוש לנו
ומשם אנחנו יוצאים ואוכלים את הלב של מי שצריך." הדמות של שרי
נעלמה ועל המסך הופיעו רק עיניה של שרי, "תסתכל לי בעיניים,
בוא תתקרב, זה לא יכאב, תוך כמה דקות אעביר לך את כל מה שאני
יודעת לעשות, רק תביט לי כל הזמן בעיניים...". צ'ארלי הביט אל
תוך העניים שהופיעו על המרקע וכמה שניות אחרי הוא התקרב
במהירות למרקע עד כדי כך שהפרידו רק מילמטרים ספורים בינו לבין
המרקע. ככה הוא היה דבוק לטלוויזיה כמה דקות, פתאום הוא עצם את
עיניו והועף במהירות עצומה על הספה. הוא פתח את עיניו וראה
שהטלוויזיה מנופצת, הוא הרגיש כעס רב, הוא התרומם על רגליו
ובעט בכל כוחו בספה, הספה עפה לקיר והפילה מראה שהייתה תלויה
על הקיר, הוא ניגש למראה והרים אותה אל מול עיניו, הוא לא ראה
שום שינוי חיצוני אבל הוא הרגיש שינוי פנימי, הוא הרגיש חזק
מאוד, אך פתאום תקפה אותו חולשה חזקה, צ'ארלי סגר את עיניו    
וצנח על הרצפה כמו אבן.

צ'ארלי פקח את עיניו וראה שהוא נמצא בחדר גדול מאוד, גם החדר
הזה היה ריק כמעט לגמרי. בחדר רק עמדה מיטה גדולה שעליה הוא
שכב, לא סדינים ולא כריות. צ'ארלי הרגיש הוא לא יכול לזוז, הוא
הרגיש קשור, הוא סיבב את ראשו ימינה ושמאלה וראה שהוא קשור
בידיו אל המיטה עם צינור טפטפות, כאלה בדיוק כמו שהיו קשורות
לאחות הפצצה בבית החולים לפני שרצח אותה באכזריות, צ'ארלי נבהל
מעט. פתאום משום מקום הופיע שרי לבושה בבגדים סקסיים שחורים,
היא נעמדה ליד המיטה ותוך שניה אחת כבר הייתה על צ'ארלי, "מוכר
לך מאיזה מקום?" שאלה שרי, "כן..מוכר.." ענה צ'ארלי בקול
מפוחד,
"מה אתה מפחד, אל תדאג, אני פשוט חייבת לך טובה מאותו לילה
שהצלת אותי"
"ואיזו מן טובה את הולכת לתת לי?"
"אחת שלא תשכח בחיים הארוכים והאין סופיים שלך"
שרי קרעה מצ'ארלי את בגדיו והשאירה אותו עירום לגמרי כביום
לידתו
"את לא הולכת להרוג אותי, נכון?"
"למען האמת זה יהיה קצת קשה, אנחנו הרי שווים בכוחות, אל תשכח
את זה"
"צודקת..."
"עכשיו תסתום ותן לי לעבוד בשקט"
שרי הוציאה חתיכת סרט הדבקה ושמה אותו על פיו של צ'ארלי, הוא
לא התנגד בכלל. היא הורידה את בגדיה והתחילה לעלות ולרדת על
צ'ארלי. צ'ארלי הרגיש מדהים, יותר טוב מהפעם הראשונה, יותר טוב
מאי פעם ששכב עם משהי. תוך כמה דקות שרי הגבירה את הקצב, אך לא
רק שהגבירה את הקצב אלא גם התחילה להשמיע קולות הנאה, תוך
שניות ספורות היא שלפה ציפורניים וקולות ההנאה הפכו לקולות
מחרידים, קולות של מפלצת. היא שרטה את צווארו, ידיו ובטנו של
צ'ארלי, כאב לו. בן אדם רגיל כבר היה מתעלף מכאב, אבל צ'ארלי
אפילו לא דימם למרות שנשארו לו סימנים אדומים על כל הגוף. שרי
פתחה את פיה, לעיניו של צ'ארלי נגלו ניבים ארוכים במיוחד, שרי
נשקה את בטנו כאשר אחרי כל נשיקה היא משאירה סימני נשיכה, היא
הביטה בעניו של צ'ארלי ולחשה "כן, זהו, תודה, זה נגמר", שרי
התרוממה על רגליה והתכופפה להרים משהו מהרצפה, הוא חזרה
והתיישבה על צ'ארלי כאשר בידה מקל בייסבול ממתכת, עיניו של
צ'ארלי הראו סימני שאלה רבים, "אל תדאג, יהיה בסדר" אמרה שרי
ובאותו רגע חבטה בחוזקה בראשו של צ'ארלי. צ'ארלי התעלף.

הוא התעורר כשהוא יושב על כיסא שחור מעור ומולו שולחן שחור
ארוך, הוא הסתכל קדימה וראה דמות שיושבת מולו, דמות מטושטשת.
"ברוך הבא" אמרה לו הדמות "יש לי משימה בשבילך, משימת מבחן"
"מי אתה?"
"אני!? הו, זה סיפור ארוך, אבל בקצרה נגיד שאני המפלצת הזקנה
ביותר"
"אז אתה מעין בוס, או משהו כזה?"
"משהו כזה"
"אמרת משימת מבחן? איזה מבחן?"
"מבחן! מה אתה לא מכיר את המושג הזה?"
"מכיר.."
"יפה, הכוונה היא שאם תפשל אתה לא תוכל להיות איתנו, עם שאר
המפלצות, עם שרי"
"אה, בסדר, מה המשימה?"
"משימה די פשוטה. כפי שהסבירה לך שרי, אנחנו מקבלים מידע מאוד
טוב מהעולם על פשעים ופושעים.."
"כן.."
"אני יודע, אל תפריע לי באמצע יותר!"
"בסדר, בסדר, לא צריך לכעוס.."
"קיבלנו מידע על בחור שאמור לפעול הלילה בעיר, הוא חוטף ילדים
ומוכר אותם לעבדות במזרח התיכון, עקבות הילדים בדרך כלל לא
נמצאים פרט לילד אחד שהוא במקרה בן של הורים מפלצות שיצר איתנו
קשר. הלילה הוא אמור לפעול, שרי תיקח אותך לבית שבו אמורה
להתבצע החטיפה, מדובר בחטיפת ילדה קטנה, הילדה העשרים ושמונה
במספרה, הוריה של הילדה יהיו בבית באותו זמן. תפקידך הוא
להיכנס לבית ולפני שהבחור הזה יגיע לחדר הילדה, להרוג אותו,
להוציא את הגופה מהבית ואם תרצה, אתה תוכל גם לאכול אותה. אבל
שים לב שאף אחד לא יראה אותך, זה מיותר."
"אז מה, פשוט להרוג אותו? זה הכל?"
"לא בדיוק, אני רוצה שתביא לי את הראש שלו."
"בשביל מה?"
"אנחנו חייבים לשלוח אותו לרשויות כדי שידעו שהוא מת, ואז
כרגיל הם יפרסמו שהפושע המסוכן מת בתאונה מחרידה ולא ידועה,
והקרדיט ישאר שלהם, או יותר נכון של השוטר שאליו ישלח הראש."
"זה חולני.."
"מה לא חולני בנו?"
"נקודה טובה!"
"אז זהו, אתה יכול לשבת כאן קצת, תוך רבע שעה אתה תצא"
הדמות קמה ויצאה מהחדר. על השולחן הופיעה כוס עם נוזל מוזר,
צ'ארלי היה צמא מאוד ולכן בלי לחשוב פעמיים שתה הכל ועיניו
נעצמו שוב.

 
צ'ארלי פקח את עיניו כשהוא שוכב על דשא רטוב מעט ומולו עמד
בית, הוא התרומם מיד על רגליו והביט הצידה, לידו עמדה שרי.
"את באה איתי?"
"לא, את המבחן שלי אני עברתי, אני רק הבאתי אותך לכאן"
"יש לך משהו לאחל לי?"
"כן, אני רוצה שתצליח ותחזור, הבוס אמר לי שאם תצליח אנחנו
נעבוד כזוג, ואני רוצה שזה מה שיקרה"
"אני מאוד אשמח"
"תזהר, טוב. אל תעשה שטויות. בהצלחה"
שרי נישקה את שפתיו של צ'ארלי ברכות וכשצ'ארלי פתח את עיניו
היא כבר לא עמדה מולו, היא נעלמה.
צ'ארלי התגנב לצד האחורי של הבית, הוא ראה רכב מרצדס ישן משנת
שבעים ושמונה בערך נעצרת מול הבית, מהרכב יצא אדם שפניו היו
מכוסות בבד שחור. "בטח גרב" אמר לעצמו צ'ארלי. האיש הביט
לצדדים, ניגש לדלת האחורית של הבית ופתח אותה בקלות, הוא נכנס
לתוך הבית ונעלם. צ'ארלי התקדם לעבר הדלת ונכנס גם הוא לבית.
האיש עם הגרב עלה במדרגות לקומה השנייה של הבית וצ'ארלי התגנב
אחריו. האיש נכנס לחדרה של הילדה ונעלם שוב. צ'ארלי החליט שזה
הרגע הנכון, הוא רץ לחדר וקפץ על דמות שעמדה בחדר, האיש נפל על
הרצפה כשהוא משמיע קול של כאב, הוא נחבט בארון שעמד לידו ויצר
רעש די גדול. צ'ארלי קם על רגליו והקים את הבחור בכוח, הוריד
את הגרב מראשו, הביט לו בעיניים ולחש "זהו חבר יקר, תגיד שלום"
ובמכה אחת הפריד את ראשו מגופו. צ'ארלי עטף את הראש בניילון
שהביא איתו ושם בשקית, התכופף לרגלי הגופה, תפס אותם והתחיל
לגרור אותה לעבר דלת החדר, פתאום הוא שמע רעש מוזר מכיוון מיטת
הילדה. צ'ארלי הרים את ראשו והביט לכיוון המיטה, מולו עמדה
הילדה הקטנה, מביטה עליו בפחד, צ'ארלי קפא במקומו, הוא התפלל
שהיא לא תצעק, אך המזל לא שיחק לו הפעם. הילדה התחילה לצרוח
כמו משוגעת ותוך שניות ספורות צ'ארלי ראה שנדלק אור באחד
החדרים ליד, הוא התחיל לרוץ אחורה כשהוא סוחב אחריו את הגופה,
הוא שמע צעדים כבדים רצים לכיוונו, הוא הרים את ראשו ושניה
אחרי הרגיש מכה חזקה בפניו. צ'ארלי עף על הרצפה, אך מיד התרומם
על רגליו, מולו עמד איש גבוה, בנוי היטב, עם זקן. "רק לא האבא"
אמר לעצמו צ'ארלי וקפץ עליו, תוך מספר רגעים לא נשאר מהאבא שום
דבר, הוא שוב שמע צעקות, אך הפעם כפולות, הוא הביט אל הקומה
השניה ושם עמדה הילדה עם אמא שלה, שניהן מפוחדות עד מוות.
לצ'ארלי לא נותרה ברירה, הוא היה חייב לחסל גם אותן, אחרת
המפלצות יתגלו. לצ'ארלי היו שתי אפשרויות, האחת היא להשיר את
האם והילדה בחיים, אבל כך גם לגלות את סוד המפלצות בפני עולמם
של בני התמותה, או להרוג את האם והילדה התמימה ובכך להציל את
המפלצות.
בזמן שהוא עמד והסתכל על שני היצורים המסכנים ביותר בעולם, הוא
הגיע להחלטה הקשה ביותר בחיים שלו, הוא עלה בריצה במדרגות
הבית, קפץ באוויר ובעט בכל כוחו באם ובילדה, שניהן עפו במסדרון
כמו שני טילים ונחתו כפצצות על הרצפה. צ'ארלי התקרב אליהן ובדק
אם יש עדיין דופק לאחת מהן, אבל שניהן מתו שניות ספורות אחרי
הבעיטה, צ'ארלי סגר את עיני הילדה שעדיין היו פקוחות ולחש "אני
מצטער, אני ממש מצטער", הוא הסתובב ובריצה ברח מהבית בחזרה אל
השדה שבו עמד לפני עשרים דקות.
 צ'ארלי נפל על ברכיו על הדשא הלח, שם את פניו על הדשא והתחיל
לבכות כמו תינוק. "למה" הוא צעק, "למה זה מגיע לי..למה זה מגיע
להם?"
"ככה.."
צ'ארלי הסתכל קדימה וראה רגלים של אדם עומדות לפניו, הוא הרים
את מבטו ומיד החזיר אותו לדשא, מולו עמד הבוס, המפלצת הזקנה.
"אני מצטער.."
"אין צורך, זה היה ברור"
"היה ברור? מה היה ברור?"
"הכל, אתה היורש של קווין, רק היורש של קווין יכול להתנהג
באכזריות כזו, להרוג חופשי. קווין היה מורד, הוא היה בדיוק
כמוך, אתה אפילו מעט יותר אכזרי."
"אבל אני לא התכוונתי, זה היה לטובת המפלצות.."
"עכשיו אתה חושב ככה, בעוד חצי שעה תרגיש טוב עם עצמך, אני
יודע, תאמין לי."
"אז מה עכשיו?"
"עכשיו? עכשיו כלום. אתה משוחרר לנצח, לעולם לא תוכל לחזור
למפלצות, לא תראה יותר את שרי, לא תראה יותר אותי. עם הזמן
הכוח בך יגבר ותהיה חזק כמו קווין. יש משהו שלא נאמר לך, קווין
היה בן שלוש מאות ושש כשהעביר לך את הכוח, בשנה זקן ממני."
"זאת אומרת ש.."
"זאת אומרת שאתה מאוד חזק צ'ארלי, כמה חבל שהמפלצת החזקה ביותר
מוצאת את עצמה פתאום מחוץ למשחק. להתראות צ'ארלי."
"לאאאאאאא, אל תעזוב אותי" צעק צ'ארלי, נשכב על הדשא ונרדם.
צ'ארלי נשאר לבד, כל מה שהוא עשה היה להסתובב בפארק העירוני
ולחפש לעצמו איזו בחורה יפה לשכב איתה ואז לאכול אותה או סתם
טרף קל אחר. עד היום הוא מסתובב שם, זה העונש שלו, זו התוצאה
של רצח שלא היה אמור להתבצע, רצח של תמימות.
אז תיזהרו בפארקים בלילות, אתם עלולים לפגוש מפלצת, קוראים לה
צ'ארלי, המפלצת צ'ארלי.
ראו הוזהרתם!!!