אני ממש בטוח שאף אחד לא יאמין לי וזה בכלל לא משנה. אני,
רבותי ותחזיקו חזק, ביקרתי בממלכה הסודית.
לא אגיד באיזה עיר אבל הייתי שם וזה מעבר לכל אגדה.
השומר חיפש עלי עת ארוכה, לא ידעתי אפילו מה חיפש.
עד שבתרועת ניצחון שלף מכיס החולצה שלי עט. "אסור להכניס לכאן
עטים". העט בכלל לא הייתה שלי, הוא כנראה הכניס אותה לכיסי כדי
להראות את יעילותו, לאנשים שבכלל לא היו מודעים לעמלנות הזו.
סיבת הפגישה היא משימה סודית שאולי כאשר יפתחו סודות האטום של
מדינת  ישראל אולי ניתן יהיה לצרף גם סודות אלה.
ארבע קומות מתחת לאדמה. מסדרון עם קרוניות נירוסטה שקטות על
אויר דחוס.
נעו לשני הכיוונים.רק רעש דלתות נסגרות ונפתחות. בקצה שולחן
גדול חדר מואר בתאורה פלורצנטית חזקה. ישב האיש היקר ופיקח
ממרום מושבו על ממלכתו.
מנועים ומאווררים רחשו.
לא דיברתי הרבה.
קיבלתי את המשימה שיום אחד יוענק לי בגינה כנראה לב הארגמן, או
לפחות עיטור העוז.
והלכתי משם קצר רוח ונשימה. לרוץ ולספר לכולם, הקשיבו.
הייתי ברחוב רימר 1.