[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמית-יהודה פרץ
/
שוב נשוב?

"לאן אתה הולך?" שאלת אותי...
לא עניתי לך רק שלחתי סימן מגונה לעברך, אבל לא התכוונתי אליו
פשוט הייתי מסומם מכאב ואדרנלין של פחד וחששות.
לא יכולתי להביט אחורה לכיוונך משהו החזיק לי את הראש וגרם לי
לרוץ בתוך שדה פורח של חול חום ואבנים שחורות, לא שמעתי כלום
חוץ מנשימתי וחצץ נמעך תחת רגלי, תחת נעליי הכבדות.





נעצרתי לגדותיו של נחל אכזב שלא זרמו בו מים אבל היה יפה כנווה
מדבר ירוק ופורח.
ורק שעיניי התמלאו בדמעות מליחות פרצו השמיים בבכי.
וכשבכו השמיים עיניי התייבשו וקור מקולל פצע את גופי, דמי ניגר
על אדמת המדבר ורק אז חזרה נשמתי.
"השטן לא הלך הוא רק נתן לי עוד זמן" אמרתי תודה בליבי.
אז עמדתי איתן כמו ארז הלבנון כבשלולית דמי הייתי.
ושוב מצאתי את עצמי רץ בחזרה אלייך והפעם לא בין אבנים שחורות
וחול חום אלא בין וורדים אדומים כדם שחצבו בעורי נהרות, וכשדמי
התערבב באודם הוורד חדל ליבי מלכאוב
וידעתי שרק אותך אוהב ואקריב בשבילך הכל.
אז מה היה בי? ומה היה בך? שגרם לך אותי לאהוב?





ולא שכחתי שהשטן לא הלך וידעתי שיחזור, אבל הפעם את נשמתי הוא
לא לקח... הוא נשך את ליבי מלא הקור.
ואותך, אותך הוא רצה יותר מהכל.
ואני, הוא רק נתן לי לראות ולסבול.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"פצצות" זה לא
תואר השם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/8/02 2:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית-יהודה פרץ

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה