פוקחת את העיניים, אתה מחזיק לי את היד, אני מחזיקה את שלך?
אין לי מושג.
יושבים על הספה הכחולה באמצע הסלון שלך, שאשתך לשעבר עיצבה,
אוכלים עוגת גבינה, מתכון של אמא שלך.
אתה מנשק אתי, כמו שלימד אותך אחיך ואתה מוביל אותי לחדר שינה
כמו שהוא הסביר לך.
אתה שוכב איתי כמו שראית בטלוויזיה.
אני? נאנחת כמו הגיבורה מהסרט וגם מעשנת את הסיגריה שאחרי כמו
גדולה.
אוכלים בשתיקה את החביתה, מציצים זה בזה מעל השולחן, האם עשינו
הכל כמו שהם לימדו? עקבנו אחרי החוקים מילה במילה?
אני צועקת עליך וטורקת את הדלת בדרמתיות, אתה מוודא שלא שברתי
את המשקוף, זה לא חלק ממה שהם לימדו.
אתה אורז את הבגדים במזוודה החומה זו שלקחת מאבא שלך, זו שאיתה
עזב את הבית.
מביט בי, עיניים גדולות ועצובות סוגר את הדלת בשקט מאחורי גבך
המתרחק.
עשינו את זה כמו שהם לימדו?
אני חושבת, הרי אתה כבר לא פה ואני, עוקבת אחרי כל מה שהם
לימדו, חותכת את ורידיי באמבטיה, בלי דרמה, כי בסך הכל זה
סיום עצוב למה שהם לימדו.