ישבתי ומצאתי את עצמי חושבת עליו,
לא רציתי, בכיתי, לא רציתי
הייתי לבד, נשברתי
לא רציתי
הכאב שנתקע בלב כמו סכין
והשאיר אותי פצועה כל כך הרבה זמן...
רציתי לצעוק, רציתי לברוח
ולא יכולתי
הוא שבר אותי
הדמעות המשיכו לזלוג
כואבות כמו יום האתמול כמו המחר...
כמוהו...
ורק מילה אחת בוערת בי
למה
כמו הד מכה בי בראש, וחוזרת שוב ושוב
למה אני
למה הוא
למה זה נגמר ככה...?
ושוב כמו תמיד מצאתי את עצמי לבד -
חושבת עליו... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.