סטריינג' ברו / 04:06 |
פחדתי ללכת לישון,
כי פחדתי שלא אקום.
הרגשתי כמו סתם.
איך הפכתי לכלום.
דמעותיי
צרבו את נשמתי,
מבטו של המת
ננעץ בי כמו סכין.
הלילה כידוע הוא שחור,
ישבתי שם,
חיכיתי לאור.
הרגשתי איך משהו בי נעלם,
ולא יחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|