[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שיר אלוני
/
יומנו של ירח

זהו, הגעתי לסוף שלי. נמאס לי לעקוב אחרי השמש, כדי שזאת, ברוב
נחמדותה, תואיל להטיל עליי מעט אור.
היא יפה- ואני מה?

סתמי. מספיק שענן אחד יעבור מעליי, ואני כבר איננו. ושוב אני
מגיח, אבל ממילא לאף אחד זה לא משנה, חוץ מלנהגים השיכורים שגם
ככה לא טורחים להעיף בי מבט נוסף, או כל המשוררים והסופרים
האלה שמחפשים בי איזו מוזה אבודה, וכל מה שבא לי זה להקיא
עליהם. כמה כבר אפשר לכתוב עליי?

טוב, קלטתי את הרעיון, אני סמל הדיכאון, הרומנטיקה, השאיפות
הלא ממומשות, הלילה הנצחי וכל הבולשיט הזה.
אני לא מסכן אף אחד כמו השמש, עם האור העלוב שאני עלק מייצר.
אולי רק כמה נווטים שעדיף היה להם אם הם היו נשארים בבית.

למה בעצם אני כותב יומן? סתם, כי הנצח הזה משעמם. אולי איכשהו,
באיזה לילה מקרי, אני אגלה את אור היום שלי, את האור שלא תלוי
בשמש הנבזית הזאת.
פעם חשבתי שמצאתי את האור הזה, אבל הוא היה אשליה- כוכב נופל,
ועוד אחד כמוהו ועוד רבים כמותם. אשליות, שהיו לי נפלאות כל
עוד היו...

נמאס לי לשמוע את כל השאלות שבני האדם מפנים אליי כשהם בבעסה,
או את כל המשאלות, או את כל החלומות. לפעמים זה מחמיא לי, כי
אני מעין מייצג של אלוהים, אבל מתישהו זה כבר עושה כאב ראש.

אולי הלילה- יום הזה, אולי דווקא עכשיו, אוכל למצוא את האור
הזה, בין הילדים הקטנים שחולמים חלומות, בין האוהבים שנשארים
להזדיין מולי כל הלילה, בין האנשים הטובים שהולכים לעשות מעשי
צדקה בסתר, ובין הזונות שיודעות שברגע שאני אגמר הן תמצאנה את
הדרך האמיתית שלהן, מעבר לכל הכאב.

מה  שלא יהיה- תמיד השמש תבוא ותגזול ממני גם את שאריות האור
האלה. אז אתה יודע מה, יומני היקר, בוגד הנאמן רק לשמש?...

אני פורש. אנושות יקרה, היי שלום. ברוך שפטרני מעונשך, שמש
אכזרית. אנחת כמו המטאורים, כמו האשליות, ושימותו כל
האסטרולוגים.
הלילה זה הלילה האחרון.
נתראה בלילה הבא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
והנה עוד פריט
טריוויה מעניין:
הסידרה שמחזיקה
מעמד בארצות
הברית הכי הרבה
זמן היא רחוב
סומסום. 27
עונות. ואפילו
אין להם את
מיקי.

מכורה כפייתית
לרחוב סומסום
היגרה


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/8/02 21:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שיר אלוני

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה