בים מלוח
כמו דמעה שחורה
שוכן לו אי
עם ילדה בודדה
ועמוק באי, בין העצים
מוקפת בחומה שוכנת לה עיר
עיר קסומה, עיר תעתועים
שמורה, ואין לה לאן מהעיר
לברוח
היא נעולה בתוכה.
שתיקתה רועמת,
שנאתה יוקדת,
גופה רועד
והיא עייפה.
שוכבת לישון
כי למחרת היא תקום לעוד יום חסר מנוחה
הפעם היא אולי תטביע את עצמה...
ללא החומות (שהקימה), וים דמעותיה
היו לה עכשיו המון
חברות
מוקדש ל"שלכת" שנתנה לי השראה לכתוב, ואת השם לשיר.
לעולם אל תבני סביבך חומות או תטביעי את עצמך, כמו שאני
עשיתי:) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.