הייתי השלישית מהרמזור. עצרתי בטווח ביטחון מהרכב שלפני. אהבתי
לספור את הנהגים שהיו מחטטים באף ברמזור. הפעם אף אחד לא
חיטט.
את תשומת ליבי תפס דווקא אדם מבוגר לבוש טרנינג לבן מלמעלה עד
למטה. עמד עם כלבו וחיכה לחילוף הרמזור להולכי רגל. הוא היה
מאוד עסוק בלחנך את כלבו.  יותר נכון לאלף את כלבו. הוא נבח
פקודות:  "טייגר שב. טייגר ארצה. טייגר קום" עם כל פקודה הצליף
בכלבו עם הרצועה שבידו.
השמים  התקדרו,  ועמד שוב לרדת גשם. הקור היה מקפיא בחוץ. אני
נהנתי מחימום באוטו. הכביש לא נראה. היתה שלולית אחת גדולה של
מים. תשומת ליבי חזרה שוב ושוב לאדם שמכה את חיית המחמד שלו.
הכלב ידידו של האדם, עמד או ישב כנוע. עיניו היו כבויות. ציית
לכל פקודה בהכנעה. כלב יפה תואר. מסוג דוברמן. אלה כלבים גאים,
ונוחים לאילוף. ושוב "טייגר שב. טייגר קום. טייגר ארצה". הכלב
שכב במים שעל המדרכה. עם כל הצלפה הוריד את הראש ועצם עיניים
מעצמת הכאב.
אנשים ברכבים שלפני שמו לב להתאכזרות של האיש, והעירו לו. צעקו
לעברו כינויי גנאי. שמעתי מהרכב שמאחורי צועקים לעברו "נאצי,
הלוואי שהכלב יתקיף אותך ויקרע אותך לגזרים". ועוד כל מיני
קללות. עמדו דמעות בעיני. אני משוגעת על חיות, בעיקר על כלבים,
לא מגיע לאדם כה אכזרי להחזיק כלב.  
הרמזור התחלף. נתתי לרכב שלפני מרחק גדול יותר ואני לחצתי על
הגז בדיוק כשחלפתי על פניו של המכה. והוא חטף מכת מים אדירה
מהגלגלים שלי. עוד ראיתי במראה הצידית, שהרכבים שנסעו אחרי עשו
כמוני. האדם עם כלבו נשטפו מכף רגל עד ראש. פעם אחר פעם. הוא
כבר לא היה לבן, היה מלא מים ובוץ.
והכלב כאילו הבין, עמד וכשכש בזנבו, ומשהו מהברק בעיניו חזר
כאילו רצה להודות לנו. עוד שמעתי צחוקים וצפופי מכוניות שעברו
אותו. זו הייתה מעין נקמה קטנה. אך לך תדע מה הוא עוד מעולל
לכלבו בבית.