אסתי שנדרוביץ' / בוקר ירושלמי |
על עירי היפה
הזוהרת, הבוערת
השבויה בחלום ואינה מתעוררת.
על סף התהום, על גבול הקיום
אני שותה קפה
בנקודה ביקום.
על אי בודד
בלב ההיסטוריה
מה יפה העולם
במיוחד בתאוריה.
המציאות עגומה, האמת משחררת,
מה יפה אור חמה
על להב החרב.
זריחה אדומה
על עירי היפה
הזוהרת, הבוערת
השבויה בחלום,
כמוני בערך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|