|
דמדומי לילה מתקלפים בתוכי
סהרורי כאבן - זורם לאט
כמעיין רחב זרועות מתפלא אלייך
פרחים עצובים - נבולים
לבי קופא איתך...
קירות נתלשים מבעד לעיניי
ישן כמת - ללא נשימה
צר הים כי שכח הוא אותך
קשת בענן עצובה - בוכה
לבי קפא איתך...
וחלומות העפר שנשמרו בדרך
לא יכולים אותה להחזיר
בין כאב לדמעה, בין סבל לערך
מה עושים אם הטירוף?
מה עושים?...
|
|
|
שיר הלל
לקרמבו:
בעולם שלנו יש
כזו סוגיה מה
אוכלים קודם את
הקרם? או את
העוגיה? יש
אומרים הרי
כמובן אוכלים
קודם כל את החום
והלבן ויש
שיקבעו כצפוי
עוגיה תבוא לפני
הקצפת והציפוי
ויש כמה שוברי
מוסכמות שיעדיפו
בכלל לזרוק את
העוגיות ואפילו
לקלף את
השוקולד!
וללקק את הקצפת
ישר מהיד!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.