|
דמדומי לילה מתקלפים בתוכי
סהרורי כאבן - זורם לאט
כמעיין רחב זרועות מתפלא אלייך
פרחים עצובים - נבולים
לבי קופא איתך...
קירות נתלשים מבעד לעיניי
ישן כמת - ללא נשימה
צר הים כי שכח הוא אותך
קשת בענן עצובה - בוכה
לבי קפא איתך...
וחלומות העפר שנשמרו בדרך
לא יכולים אותה להחזיר
בין כאב לדמעה, בין סבל לערך
מה עושים אם הטירוף?
מה עושים?...
|
|
|
"וביום חגיגי
ומהולל זה, אני
פונה אליכם,
ההמונים, פונה
בקריאות שאון
והדר, ומודיע
קבל עם ועדה,
במילים שיחקקו
בדפי ההסטוריה
לנצחי נצחים,
מילים שיזכרו
לעד ויזכו
לתהילת עולם,
מילים אשר..."
(ץ סופית, מתוך
נאומו לאחר שזכה
בתפקיד המשנה
לסגן גזבר ועד
הבית שלו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.