בעודי רוכבת על רוח סופה,
משרכת רגליי כשדרכי עלומה,
טבע ונוף חולפים לידי
כשטלפי הזמן ננעצים בגבי...
דממה נצחית שאיננה מופרת
מחרישה אוזניי, כשעוד קסם קוברת.
שימי לב, דלי המים עוד לא התרוקן
זה לא הזמן לחוש- זקן.
אפסע צעד צעד, בחול החם
גם כשהשמש מכה, ללא לובן ענן.
שם למעלה ישמע את קול קריאתי
שהיא לחן ואור לשהבשיל תחת עטי...
קו חיים וכוכב, לנחש לא ישכילו
את שרוחות השמיים לך הועידו...
דרך סבוכה ומלאת עשבים - היא תוצר
החלטות שאנחנו עושים.
ומאחר והדרך איננה קצרה,
בחרי בה מתוך מחשבה בהירה.
וזכרי-
באלף אלפים על כנפי נשרים
שומע תפילת אנשים לוחשים,
אך כל דרך ושביל רק אדם מכוון
כשאלוהיו-פרי המצאתו, משמש לו אך ורק מצפן.
מוקדש לנינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.