יוליאנה דוד / כמעט |
אתה שוכב לצידי, מניח יד
ולבך מאיץ, שומעים
כבר שעות אנו פה, ביחד לבד
כנראה שכולם כבר יודעים
כמעט בלתי אפשרי שלא לנסות
לקרב בין השפתיים עוד קצת
מותר לגעת, אסור לרצות
רצונותי פגעו כבר לא מעט
כבר יודעת אני מה הטעם
מכירה גם את החוזק גם את הרוך
וכמהה להם כמעט כמו פעם
אם כי קרובה לצאת מהמבוך
לא אחת הלכתי לאיבוד
בין נגיעות ומילים מלטפות
ואתה היית השעבוד
כשייחלתי לתחושות ייפות
ועכשיו, אחרי שאמרנו שלום
ומעמידים פנים שנשכבנו כדי לישון
תזכור שלא הגענו עד הלום
הודות לכוח הרצון...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|