שלום.
אתה רוצה לדבר על זה?
אתה נראה עייף. עייף מאוד.
רוצה לספר לי?
אני כאן, אני אקשיב.
אמרו לי שאני יודעת להקשיב.
אם לא נוח לך, גם לדבר אני יודעת.
גם לשתוק.

רוצה לשתות משהו?
לאכול?
נגמר לנו החלב, אני חוששת.

רוצה שאני אכין לך את האמבטיה?
אין כמו אמבטיה טובה, לדעתי לפחות.
זאת המדיטציה הכי טובה, כל השאר הם סתם תחליף עלוב.
זה מאוד... מנקה.

אתה צריך לישון.
כן... אתה נראה עייף. עייף מאוד.
אני אכין לך את המיטה.
היא כל כך רכה, כל כך נעימה, כל כך מגוננת.
כשהייתי קטנה אהבתי להתכרבל בשמיכה ולחשוב לעצמי שאני כמו
שבלול.
המיטה זה כמו בית.
זה הכי אמיתי.
אני אף פעם לא מזייפת. אני לא אכניס שקרים למיטה שלי. לבית
שלי. לראש שלי.

אתה צריך לישון.
מה יש לעירות להציע לך?
לך לישון. אולי תחלום, אולי אפילו משהו יפה, או לפחות מעניין.
אולי אפילו תזכור.
אני הכי שונאת לקום בבוקר ולא לזכור. איזה מין בזבוז משווע
זה.
כבר עדיף לי לשכוח את חיי הערות שלי ולזכור תמיד את החלומות.
החלומות הם שלי. רק שלי. חוויה שפתוחה אך ורק לי, התמודדות
מטורפת והיגיון פנימי שאף אחד אחר לא יוכל להבחין בו.
זה הזמן שלך. אלו הם החיים האמיתיים.
לחלום זה כמו התנ"ך. אין קטעים מיותרים. אפילו אם אתה הולך
לשירותים - אז זה אומר משהו, אז זה חשוב.
ומה יש בשבילך כאן, זה מה שאני שואלת. מה נמצא כאן להחזיק
אותך, להגיד לעצמך לקום, להגיד לעצמך שזה חשוב יותר.

זה מצחיק, כשחושבים על זה.
אנחנו קמים כל יום וטורחים ומתאמצים ועושים הכל כדיי לגרום
לחיים שלנו להראות כמו בחלומות שלנו.
לא היה עדיף לנו פשוט להישאר ישנים?
ומי קבע מה יותר אמיתי ממה?
מי אמר שמנורה ששנינו יכולים לראות היא יותר אמיתית ממנורה שרק
אני יכולה? או אתה?
מן צרות אופקים שכזאת, מין בורות איומה וחסרת פתיחות.
כאן הבעיה העיקרית, אם תשאל אותי.
לומר שמשהו לא קיים רק בגלל שלא רואים את זה בעצמנו. כמה
מטופש.
הריי כולם יודעים שזה בילתי אפשרי.
אי אפשר להוכיח שמשהו לא קיים. הוא תמיד יכול להיות קיים
איפשהוא. אפשר רק להגיד שהוא מחוץ להישג ידינו. אפשר לשאול,
אבל בשום פנים ואופן לא לשלול.
אי אפשר לומר שמשהו לא קיים. אפשר רק להצביע על עובדות בשטח
בתור הוכחות חותכות, ועובדות בשטח יכולות להיות רק משהו שנמצא
שם.
אז הריי לך.
ואני מודיעה לך בזאת, באופן הכי רישמי שאני מסוגלת, שיש אהבה,
ושיש אושר, ושיש אלוהים.
לא מצאת עדיין? חבל.
אבל יש תקווה, ותמשיך להיות תקווה עד שמישהו יוכיח אחרת  ואת
זה אי אפשר להוכיח.
אני מקווה שהבהרתי את עצמי.

מסכן שלי.
אתה כל כך עייף.
אני אשיר לך שיר. הכל יהיה בסדר. הבטחה זאת הבטחה.
ככה אומרים, בכל מקרה.
אז אתה צמא? זה סימן טוב.
נו, אז נראה שדוקא יש לנו חלב אחרי הכל.