גיל וינשטיין / בלב נפש המדבר |
בלב נפש המדבר
ואני גם פה ממשיך וצועד
מנסה להתחמק מהכאב הצורב
אבל פסיעותיך כבר נעלמו
את נשמתך הרוחות נשאו
ואני נשאר לבד מול הכל
ואין לאן לחזור
ודבר כאן אינו צומח יפה
מלבד הכאב שאינו מרפה
כסיוט הזיות אל תפילה
שאשא אל תקווה נושנה
והלכת כבר פה לפני
בלב נפש המדבר
ופסיעותיך אינן שלי
ושלי אינן גם אחר מותי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|