אור הראל / סוף חיפוש |
מהשתתפות עוברי אורח לא יאים
ולחבקך לאחר מעשה
בין שמיכות כצבע שגב
לחמם בך פינות אפילות
שהרי יודעת את, הן קיימות
בלילות מלוא הסהר הקפוא
ונדודי שינה, כמיהה
לעורך, למבע אבני החן
שלך, שלך - לא שלי הן
הטריפי אותי כפי שאת
ללא מאמץ, כמו שאני
מלאי חלומותי רק בך
ואכן בך הם מלאים
הרכיני ראשך אל כתובי
אשים ראשי בחיקך
נביט אל אופק, שקיעה וזריחה
ואנוכי אביט אלייך
את שתרתי אחריו
לאנה
ולאנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|