הפסיקי להכאיב לעצמך. הדירי רגליים
מן המקומות בהם תוכלי
לראות את שמו. טשטשי סימנים
רטובים ועדויות ניכססות
לאי-היותו. שלחי גשושה אל עומק
בטנך ושאבי את שרידיו
המבאישים לאיטם. קרצפי מעורך
בצמר פלדה את נקודות
המגע האחרון שאין בלתן. התקלחי הרבה.
תני למים לשטוף
את הבלחותיו בזרימתם. דעי ש
מה שלא יקחו המים יעשה, בדרכו, הזמן
שאי מבט אל עצמך
במראה, אל עצמך הישנחדש
שחסר לך מאוד
שני היטב, חלמי בנעימים, די לך לנדוד.
העדיפי הצלפות שנאה על פני
מדקרות געגוע. כך לא ייחרכו בך
חורי זלעפות
היי חמושה ונחושה בכל עת
ומוכנה לירות
ברפאיו החומקים אל ראשך
הסרבן, ראשך הממשיך לראות. |