ים התשוקה

מיחושי פנים זה זורמים בתוכי,
מערבולות של חשק וזרמים של תשוקה
מתפתלים בחלל גופי והם כנוזל חיים,
כדם טעמו מתוק ומרווה חיך.

הוא, אשר גורם לי לכתוב מסמך זה,
מילות עגלגלות ומפתות,
כוונות מחויכות והן כזאב באורבו לצאן,
כחוט, אשר עלייך רק לתפוס בכדי תבואי אלי נערה.
את, התגלמות התמימות, מחזה הרוך,
פנייך הן ואילו כליל השלמות ביופיין, מתפעם אני בראותן,
ליבי חדל מלפעום אל מול הזוהר,
החיוך הילדותי והעשיר בכל.

עתה, כאילו איני קיים.

קווים רכים אלו,
עיני הבדולח ושיער הקטיפה הם לבדם תמצית היופי.

גופך הוא רך ונשי, מקומר ומעוגל, בשרי, הלוואי והיה בשרי.
עורך מלא חיוניות הוא ונדמה כאילו אפשר ליזון ממנו עד תום
העולם,
לינוק ממנו את נוזל החיים,
רואה אני את שפתי עלייך מתענגות,
על מגע עורך העסיסי והלח.
חמוקייך המה חלומו של המגע,
מצופים זו עטיפת קטיפה
והיא מזינה באור אשר מקורו קסמים ופלאים, פיות ומכשפים.

רואה אני את עצמי אוחז בך,
מצמיד אותך אליי בעוצמה,
מעביר אלייך את התשוקה העצומה ואת נאנקת...
ואנחנו שנינו טבענו בים התשוקה.

ראשי סחרחר ומוחי משותק
שכן אין באפשרותי להסיר את המחשבה,
קרביי מעורבלים אל מול סערה זו שמתרחשת בפנים
ואני כאילו מסומם אל מול התשוקה.