הוא היה ילד של חורף. ילד של חורף שנולד בקיץ. ממש בטעות זה
היה בלי כוונה. כי ברור שהוא היה צריך להיוולד בחורף - כל מי
שראה אותו אמר!
הוא היה ילד דיכאוני כזה שתמיד חושב על הצד השחור שבחיים תמיד
אמר שרע לו, ניסה להתאבד.
הוא אוהב שיורד גשם- אני אוהבת שיורד גשם! שוטף את כל החרא.
אלוהים בוכה.
אחרי הגשם הכל כ"כ נראה יפה שטוף כאילו עכשיו נולד, בלי דאגות,
בלי לכלוך עליו, בלי כתמים.
חורף.
ופתאום הוא נהיה ילד אופטימי אין יותר שחור, אין יותר רע אין
יותר עצוב- אין יותר כלום. הוא התחיל לחייך- פעם ראשונה שהיה
אפשר בכלל לראות את גוון שיניו הכ"כ לבנות.. רק נולדו בשביל פה
מחייך שכל הזמן ישוויץ בהן.
והוא רק עכשיו גילה אותם. אבל.. אבל הכל - זה לא אמיתי!
אתה סתם הוזה!
עוד מעט הכל ייגמר וסתם תחזור להיות סמרטוט- ילד חורף עצוב כמו
שתמיד היית ותמיד תהיה.
אבל אתה מאמין שהסם באמת משנה אותך ועכשיו אתה באמת איש שמח
שבכל הזדמנות שרק יכול משוויץ בשניים הלבנות שלך.
אתה סתם מזוייף!
אולי נולדת בקיץ אבל אתה בהחלט ילד של חורף!
גשם