דוריאן גריין / זכוכיות |
כמבקשות לבתק את הקרום הדקיק,
המתרפק.
הן יודעות מתי ללחוש ואיך לנשוך,
עמוק בפנים נדמה כי העבר לא יצליח
להתפרק.
נוקשות, הן נוקשות על החלון הקר.
תזזיתיות, הן מלחינות דם אל אפר
מקודש.
מלקקות את הפצעים בלשון מלוחה-
שקופות, הן משקפות לי אותך
ואותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|